בבא קמא 15

עידית וזיבורית נזקין בעידית ובעל חוב וכתובת אשה בזיבורית

קתני מיהא מציעא בינונית וזיבורית נזקין וב"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ואי אמרת בשלו הן שמין תעשה בינונית שלו כעידית וידחה ב"ח אצל זיבורית

הכא במאי עסקינן כגון שהיתה לו עידית ומכרה

וכן א"ר חסדא כגון שהיתה לו עידית ומכרה

הכי נמי מסתברא מדקתני אחריתי בינונית וזיבורית נזקין בבינונית ב"ח וכתובת אשה בזיבורית קשיין אהדדי

אלא לאו ש"מ כאן שהיתה לו עידית ומכרה כאן שלא היתה לו עידית ומכרה

ואי בעית אימא אידי ואידי שלא היתה לו עידית ומכרה ולא קשיא הא דשויא בינונית שלו כעידית דעלמא וכאן דלא שויא בינונית שלו כעידית דעלמא

ואב"א אידי ואידי כגון שהיתה בינונית שלו כבינונית דעלמא והכא בהא פליגי מ"ס בשלו הן שמין ומ"ס בשל עולם הן שמין

רבינא אמר בדעולא פליגי דאמר עולא דבר תורה ב"ח בזיבורית שנאמר (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה מה דרכו של אדם להוציא לחוץ פחות שבכלים ומה טעם אמרו ב"ח בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לוין

מר אית ליה תקנתא דעולא ומר לית ליה תקנתא דעולא

ת"ר מכר לאחד או לשלשה בני אדם כאחד כולן נכנסו תחת הבעלים

בזה אחר זה כולן גובין מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה משלפני פניו

מכרן לאחד היכי דמי

אילימא בבת אחת השתא לשלשה דאיכא למימר חד מינייהו קדים אמרת כולן נכנסו תחת הבעלים מכרן לאחד מיבעיא

אלא פשיטא בזה אחר זה

ומ"ש שלשה דכל חד וחד אמר ליה הנחתי לך מקום לגבות ממנו

האי נמי אכל חד וחד לימא ליה הנחתי לך מקום לגבות ממנו

הכא במאי עסקינן כגון שלקח עידית באחרונה וכן אמר רב ששת כגון שלקח עידית באחרונה

אי הכי ליתו כולהו וליגבו מעידית

משום דאמר להו אי שתקיתו ושקליתו כדינייכו שקליתו ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה ושקליתו כולכו מזיבורית

אי הכי